במסגרת הליך גירושין קיימים מספר קשיים, אשר המהותיים ביותר הם העלות הכספית הנלווית לניהול הליכי גירושין, וכן העומס הנפשי והרגשי שנלווה לניהול ההליך. עם זאת, את אותם הקשיים המתוארים ניתן לחסוך, באמצעות ניהול הליך גישור, אשר בסופו – עשויים בני הזוג להגיע לידי הסכם פשרה. יש הסוברים כי ניהול גישור מניב תוצאות חיוביות לא רק עבור בני הזוג, אלא עבור המשפחה כולה, ולכן הם מעדיפים לפנות להליך זה, בטרם פותחים בהליך הגירושין המכוער מול ערכאות המשפט השונות.
במאמר זה נסביר על הליך הגישור בין בני זוג ונעמוד על היתרונות של ההליך עבור המשפחה כולה. כל זאת – נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. נבקש להבהיר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ולכן אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה וכן עם מגשר מוסמך.
ערכאות שיפוט רלוונטיות:
תחילה, בטרם נציג את הליך הגישור, נבחן בקצרה את ערכאות השיפוט הרלוונטיות לנושא זה. כידוע, הדין האישי במדינת ישראל מושתת על ההלכה היהודית, וכן חל על יהודים בלבד. במדינת ישראל קיימות ערכאות שיפוט מקבילות: הערכאה המשפטית הראשונה, היא בית הדין הרבני. בית הדין הרבני שואב את סמכותו לעסוק בכל הנושאים הקשורים לדין האישי, מכוח חוק בתי הדין הרבניים. בית הדין הרבני מחזיק בסמכות הבלעדית לעסוק בהליך הנישואין והגירושין. סמכות בלעדית, כשמה כן היא – בלעדית לערכאה המחזיקה בה.
בית המשפט לענייני משפחה משמש כערכאת שיפוט נוספת ומקבילה לבית הדין הרבני, ושואב את סמכותו מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה. גם לערכאה זו ישנה סמכות לעסוק בדין האישי, אלא שהיא אינה עוסקת בהליך נישואין וגירושין – שהרי סמכות זו נתונה לבתי הדין הרבניים. כפי שציינו, הדין הדתי חל רק על יהודים. לכן, אם וכאשר מדובר בבני זוג מעורבים או בבני זוג חד מיניים, אזי בבקשתם להתגרש, הם יפנו לבית המשפט לענייני משפחה, שיש לו סמכות להתיר את נישואיהם, מכוח חוק התרת נישואין.
ללמדנו, כי הליך גירושין בין בני זוג יהודים ינוהל בבית הדין הרבני, ואילו הליך גירושין בין בני זוג מעורבים (כדוגמת יהודי עם נוצרייה) וכן בני זוג חד מיניים, ינוהל בבית המשפט לענייני משפחה.
ההבדל בין הליך גירושין לגישור:
הליך גירושין יכול להתנהל בשתי דרכים: או באמצעות ניהול הליך משפטי ארוך ומורכב, או באמצעות ניהול הליך גישור, אשר גם הוא עשוי להיות מורכב, אך יתרונותיו ברורים. סופו של הליך הגישור הוא בפשרה, או בהסכם בין בני הזוג, ואילו סופו של הליך משפטי יהיה נתון להחלטת הערכאות. גישור, הוא בעצם הליך שבמסגרתו בני הזוג מתנהלים בפני מגשר גירושין מוסמך (שהוא בדרך כלל גם עו"ד גירושין במקצועו). במסגרת ההליך, תפקידו של מגשר המשפחה הוא להביא את בני הזוג לידי הסכם. ההסכם יכלול את כל היבטי הגירושין, דוגמא – משמורת הילדים, מזונות, חלוקת רכוש והסכמים כאלו ואחרים, שעליהם רוצים בני הזוג לדון.
הליך בחירת המגשר:
למעשה, הפנייה למגשר חשובה לא פחות מהליך עצמו, וזאת בשל העובדה כי המגשר הוא האדם המוסמך לגשר בין בני הזוג, ולמצוא דרכים יצירתיות לערוך הסכם אחד – שיכלול הסכמה של אנשים שונים על אותו נושא. מציאת שפה משותפת וכן כימיה עם המגשר, הינן נחוצות מאוד בהליך הגישור. מכאן, שאם אתם/ן עומדים/ות בפני הליך גישור, שימו לב לבחירת המגשר ולאופן שבו אתם/ן מרגישים/ות בנוכחותו ובשפה המשותפת שיש לכם/ן עמו.
כחלק מהליך הגישור, תחילה ישמע המגשר את הצדדים, יחד או לחוד, ומתוך דבריהם, ידע למצוא את הרצונות של כל צד בנוגע לכל נושא. למעשה, הליך הגישור עשוי להניב יתרונות, היות והשליטה בהליך נתונה בידי בני הזוג ולא בידי המגשר. רוצה לומר, בני הזוג יכולים להחליט על מספר הפגישות וכך לסיים את הגישור אף בשתי פגישות. זאת, בשונה מהליך משפטי, שבו נתונים בני הזוג להחלטת בית המשפט. כידוע, הליך משפטי במדינתנו לוקח זמן רב, לפעמים זמן רב מדי, ומכאן – שהליך גירושין יכול להימשך לאורך זמן, בעיקר אם מדובר בניהול תיק שבו הצדדים מסוכסכים לחלוטין.
סוף דבר:
במאמר זה הצגנו על קצה המזלג את הליך הגישור. בהצגתו, מצאנו מספר יתרונות מהותיים בגישור. לסיום, נדגיש שוב כי הליך גישור הוא וולונטרי: בני הזוג פונים להליך גישור מרצונם. בניגוד לכך, הליך משפטי הוא הליך שמחייב את הצדדים. בניגוד להליך משפטי, גישור חותר לפשרה מוסכמת שתהיה לטובת הצדדים. בבית המשפט, ההכרעה המשפטית נגזרת בסופו של דבר מהראיות שמוגשות לבית המשפט, ועל סמך התרשמותו הבלתי אמצעית מעדים שהעידו בפניו. גם העלות הכספית הינה יתרון נוסף ברור להליך הגישור, שכן בשל יכולת בני הזוג לשלוט בפגישות, הם יכולים לסיים את הגישור במינימום זמן ומקסימום תועלת.
