הליך הגירושין, בין אם הצדדים קיבלו על כך החלטה משותפת ובין אם מדובר בהפתעה של אחד הצדדים, הוא הליך לא פשוט, סבוך מבחינה משפטית (לאור קיומן של שתי ערכאות הקשורות בהליך, האחת ערכאה דתית) ובוודאי שגם מבחינה רגשית. ההליך מורכב גם מבחינה משפטית, בין היתר, בשל קיומן של הליכי נגזרת, כמו חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים.

כמו כן, דווקא בהליכי הנגזרת, מוצאים עצמם זוגות רבים, בוויכוחים אינסופיים. במקרים מסוימים ומצערים, מוצאים עצמם הילדים כקלפי מיקוח. הליך הגישור נועד עבור ההליך המרכזי ולהליכי הנגזרת, לאחר סיכום מושכל בין הצדדים. על כך – במאמר זה. עוד נסקור: מהו הליך הגישור, מהי דרך ניהולו ומדוע יש לקיים הליך גישור, אם בכלל.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

הליך הגישור וניהולו:

הליך הגישור הינו הליך ביניים, הקודם להליך המרכזי, שהוא הגירושין. מטרתו של הליך הגישור היא להגיע להסדר בין בני הזוג, טרם הגעתם לערכאות משפטיות, זאת במטרה למנוע סכסוכים בלתי פוסקים בניהול ההליך המרכזי והליכי הנגזרת.

בעבר, לא הייתה חובה לבצע הליך זה, אך כיום, עם כניסתו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק הסדר התדיינויות"), על בני הזוג לעבור הליך גישור, לפני ההגעה להליך הגירושין. תכלית החוק נועדה כאמור למנוע סכסוכים וגם למנוע גירושין מיותרים. הליך הגישור יכול להיעשות על ידי הצדדים בפנייה למגשר פרטי, שלא כחלק מחוק הסדר התדיינויות. המגשר יכול להיבחר על ידי שניהם. חשוב לציין כי גם בערכאה הדתית, שהיא בית הדין הרבני, ישנו הליך זהה המכונה "הליך שלום בית", שבו יקבעו הסכם בין בני הזוג ותקופת ביניים, במטרה לבחון את חזרת הצדדים האחד לשנייה וחזרתם מהרעיון להתגרש. בנוסף, ניתן, במהלך הסכם שלום בית, לחברו עם הסכם גירושין, במידה ותקופת הביניים לא תצלח. כך בעצם בונים השניים הסכם בצורה שקולה ולא במהלך סכסוך של הליך גירושין.

ניהול ההליך עצמו יעשה בעזרת הידברות של הצדדים בליווי מגשר גירושין. הדבר יבוצע במספר פגישות, שבהן ידונו בני הזוג בהליך הגירושין בכללותו, כולל הסדרים לגבי: מזונות–ילדים ואישה במידת הצורך, חלוקת הרכוש המשותף (עניין שבו כל הסכסוכים מתגלים) ומשמורת והסדרי ראייה (כאשר ישנם ילדים משותפים). לאחר בחירת מגשר משותף על ידי בני הזוג, המגשר יקיים פגישות אישיות עם כל אחד מהצדדים, במטרה ליצור מעין תיאום ציפיות, לגבי רצונותיו של כל צד בהליך. לאחר מכן, הוא יפגיש בין הצדדים להדברות וינסה להגיע עימם להסדר, הקרוב לרצונותיהם של השניים, מלפני הפגישה. במידה ואלו יסכימו על הסכם, הם יוכלו לגשת להליך הגירושין בצורה מהירה ויעילה יותר.

למה לקיים הליך גישור – אם בכלל:

להליך הגישור ישנם מספר יתרונות: קודם כל, הוא נערך בתחושה טובה יותר בהגשת הליך הגירושין, ללא מריבות וללא הערמת קשיים על ידי בני הזוג. דבר נוסף הוא חסכון כספי הנוגע למניעת מחלוקות וויכוחים בין עורכי הדין של הצדדים. יתרונות נוספים נוגעים ליעילות ההליך ושמירה על אווירה טובה לאחר הגירושין. לעומת זאת, ישנם מספר חסרונות: בית היתר, פשרה כאי החלטה – יתכן ועניין מסוים שעבר כמחווה בהליכי הגישור, יפתח בעתיד ויגרור שוב הליך משפטי. דבר נוסף הוא הוויתור – יתכן שאחד הצדדים נאלץ לוותר, באופן שאינו משקף את רצונותיו האמיתיים.

לסיכום:

גישור גירושין נועד להקל על הליך הגירושין הסבוך, הן ברמה המשפטית והן ברמה האישית, אם כי לעיתים, ההליך אינו משיג את תכליתו ויכול להכביד ולהוסיף הליך ביניים להליך ארוך בלאו הכי. לא מתחייב שהליך הגישור יצלח ולעיתים הוא אף יכול להעמיק את הקרע בין השניים.

לאחרונה, במסגרת הדין המחייב בני זוג בהליכי התדיינויות (כלומר – גישור), לא נצפתה ירידה במספר תיקי הגירושין הנפתחים, אם כי טרם ניתן לגבש החלטות משמעותיות. ישנם זוגות רבים, אשר שמנסים "להעביר" את תקופת הגישור רק בגלל שהחוק מחייבם, ללא רצון אמתי ליצור שינוי או הסדרה.

מה גם שבעבר, גם כאשר לא הייתה חובה לבצע גישור, אחד הצדדים היה יכול להציע את ההליך, במטרה להצטייר בצורה טובה יותר בערכאות השונות. בסופו של יום, בכל ניהול הליך משפטי, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. עורך דין מסוג זה, יוכל להסביר על המשמעויות בכל צעד בניהול ההליך, לרבות נחיצותו של הליך הגישור, אם בכלל.