הליך גישור הוא תחליף אלטרנטיבי להליכים משפטיים ובמיוחד כאשר אנו עוסקים בסכסוכי גירושין. ככלל, הליך גירושין הוא הליך ארוך ומורכב, אשר לא אחת מתפתח בצורה שלא ממש מיטיבה עם הצדדים, בין אם מדובר בסכסוכים על רכוש, משמורת ילדים, מזונות ואפילו על עצם הגירושין. לא זו בלבד, הליך גירושין גם נושא בחובו נטל כספי מאוד גדול על בני הזוג, בצורת – תשלום אגרות בית משפט, שכר טרחה לעורכי דין, תשלום בגין הוצאות משפט ואובדן הכנסה בגין הדיונים הדורשים את התייצבות הצדדים.

עם זאת, לעיתים אפשר לנהל הליך גירושין בצורה אחרת, קלה ומהירה יותר, שעשויה לסייע לבני הזוג לשמור על מרקם יחסים עדין תקין בהרבה מאשר באמצעות ניהול הליכים משפטיים. לדרך הזו קוראים "הליך גישור". בני זוג יכולים להתגרש בהסכמה, לאחר ניהול הליך גישור בפני מגשר משפחה בעל ניסיון בתחום דיני המשפחה. מטרתו של הליך הגישור אינה להכריע בטענותיהם של בני הזוג (שייתכן והן מוצדקות וייתכן שלאו), אלא לשמש בתור גשר בין בני הזוג, לצורך יצירת הידברות אשר תביא לבסוף לחתימתו של הסכם גירושין, או הסכם היפרדות.

לאור חשיבותו של הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נעסוק בגישור גירושין. בין היתר, נסביר אילו הליכים נכללים במסגרת הליך הגירושין. לאחר מכן נסביר מהו גישור, מהם היתרונות והחסרונות הנלווים להליך גישור וכן נסביר מהם המאפיינים הנלווים להליך גישור. כל זאת – לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות.

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם כך יש לפנות למשרדנו.

הליך גירושין – להלכה ולמעשה

הליך גירושין הוא שם כולל למספר הליכים שמחייבים את בני הזוג, על מנת להביאם לפרידה סופית. אנשים רבים נוטים לסבור כי הליך גירושין מתייחס רק לגירושין לגופם הנערכים בבית הדין הרבני, אך טעות קשה לחשוב כך, שהרי הליך גירושין מתייחס הן לגירושין עצמם, הן להפרדת הרכוש בין בני הזוג, שלעיתים גם היא נזקקת להכרעה משפטית והן לענייני משמורת ילדים ומזונות, שגם הם לעיתים דורשים הכרעות משפטיות.

בכל אותם הליכים, עשויים בני הזוג לנהל הליך משפטי מן ההתחלה ועד הסוף, כאשר הם עשויים לנהל הליכים מקבילים. לדוגמא – בבית הדין הרבני אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בענייני גירושין ונישואין, ינהלו בני הזוג את תביעת הגירושין, אך במקביל ינהלו בבית המשפט לענייני משפחה את תביעת משמורת הילדים ואת תביעת חלוקת הרכוש המשותף. על מנת להסביר את יתרונות הגישור ובפרט מהו גישור גירושין, כדאי לדעת מה כולל הליך גירושין. הבה נציג סקירה של ההליכים הנוגעים להליך הגירושין, שהוא כידוע שם כולל, כדלקמן:

תביעת גירושין

במדינת ישראל, דיני הגירושין והנישואין מוסדרים בהתאם לדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג. עוד לפני הקמתה של המדינה, בימי שלטון המנדט הבריטי, חוקק בארץ חוק אשר הקנה לעדות הדתיות את הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בענייני מעמד אישי. לחוק זה קוראים "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". בהמשך, בשנת 1953, לאחר הקמת המדינה, חוקק בארץ חוק הנקרא "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. חוק זה שינה את דבר המלך במועצתו וקבע הסדר ספציפי באשר ליהודים. בהתאמה, קובע חוק זה, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. כך שהמצב המשפטי כיום הוא, כי לכל דת יש בית דין דתי משלה. בני זוג המבקשים להינשא, ייעשו כן על פי הוראות הדין הדתי החלות עליהם. כאשר מדובר ביהודים, על בני הזוג לפנות בתביעת גירושין לבית הדין הרבני. נעיר כי מעתה נתייחס לדין החל על יהודים בכל הנוגע לנישואין וגירושין.

המשמעות של הכפפת הדין הדתי על ענייני נישואין וגירושין, היא מהותית ביותר, שכן בני זוג הפונים בתביעת גירושין, צריכים להוכיח את קיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי. בין העילות המוכרות – בגידה (כלומר, יחסי אישות בין אישה נשואה לגבר אחר), מעשה כיעור, פגם גופני שלא היה מוכר לפני הנישואין, עילת מורדת ועוד. זאת ועוד, תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. יש להגיש כתב תביעה הכולל פירוט עובדתי וכן יש לשאת בתשלום אגרה. לאחר הגשת התביעה, יוגש כתב הגנה על ידי הצד השני – דהיינו, בן הזוג. לאחר מכן, יזומנו בני הזוג לדיון בפני בית הדין הרבני. במידה וישנה הסכמה על הגירושין, אזי יורה בית הדין על סידור גט. במידה ואין הסכמה על גירושין, בית הדין ישמע את טענות הצדדים והצדדים יהיו רשאים להציג ראיות לטובת גרסתם וטענתם.

אגב, גירושין בבית הדין הרבני, יכולים מראש להיערך בהסכמה, במידה ובין בני הזוג קיים הסכם גירושין. במקרה כזה, יכולים בני הזוג להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני. לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות גירושין, אך בסמכותו לעסוק גם בתביעות הנגזרות מהגירושין, כדוגמת – תביעות כתובה, תביעות שלום בית, תביעות מדור וכן גם תביעה למזונות ילדים ואישה (גם לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לעסוק בתביעות למזונות). לסיכום ביניים נציין, כי תביעת הגירושין היא רק חלק אחד מהליך הגירושין, שכן ישנם נושאים נוספים שבני הזוג צריכים להסדיר לקראת הפרידה הסופית, כפי שנמשיך לתאר להלן.

תביעה למשמורת ילדים

במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שיש להכריע כיצד ייראה הסדר המשמורת ביניהם. כלומר, מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן בלעדי וכיצד במקביל – ייראו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה הלא משמורן. נסביר – משמורת היא הכינוי המשפטי לזכות המוענקת להורה לשמש בתור אחראי בלעדי על גידול ילדיו. הסדרי ראיה הם כינוי משפטי לזכות שאותה מקבל ההורה הלא משמורן, לבלות בזמנים קבועים עם ילדיו ובזמנים אלו הוא האחראי על הגידול השוטף של הילדים. אפשרות נוספת הנוגעת להליכי משמורת כיום, היא משמורת משותפת. המשמעות היא ששני בני הזוג יקיימו משמורת על הילדים באופן משותף מבחינת זמני השהייה.

ענייני משמורת הם עניינים מורכבים מאוד. בסופו של דבר ההורים נלחמים כדי לשהות זמן רב ככל הניתן עם ילדיהם. עם זאת, הכלל בענייני משמורת הוא כלל טובת הילד, שלפיו יקבע בית המשפט האם המשמורת תוטל באופן בלעדי על אחד ההורים וכן כיצד ייראו הסדרי הראיה. עוד נציין, שענייני משמורת ילדים נדונים ככלל בבית המשפט לענייני משפחה, למרות שלבית הדין הרבני יש אפשרות לקנות סמכות לדון בתביעות אלו במקרים שבהם ישנה הסכמה בין בני הזוג, או במקרים שבהם תביעת הגירושין שמוגשת לבית הדין הרבני כורכת עמה גם את תביעת המשמורת.

תביעה למזונות ילדים

על פי הדין הדתי – אישי, על האב מוטלת חובה לשאת במזונות ילדיו. בהתאמה, בעת גירושין, על האב מוטלת חובה לשלם לילדיו מזונות לצורך הבטחת קיומם הכלכלי ההולם. לרוב, אב חייב במזונות ילדיו מדין חובה, בכל הנוגע לצרכים הבסיסים של הילדים. חובה זו היא מוחלטת ואינה נגזרת או מייחסת חשיבות ליכולת האב להתפרנס. עוד נציין כי ענייני מזונות ילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כבר בעת פרידה, ניתן לפנות בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, עד להכרעה סופית.

תביעה לחלוקת רכוש

בעת פרידה של בני זוג, עולה השאלה – כיצד תיערך חלוקת הרכוש המשותף שלהם. אין ספק כי במהלך חיי הנישואין, בני זוג לרוב צוברים רכוש משותף, החל מדירת מגורים משותפת, קרנות פנסיה, חסכונות ואף רכוש גשמי, כדוגמת – תכשיטים יקרי ערך וכו'. הכלל בעת גירושין הוא, כי רכוש משותף של בני הזוג, יחולק ביניהם באופן שווה. זהו הדין בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973. לכלל החלוקה השווה יש מינוח אחר בחוק המוזכר, שם הוא נקרא "הסדר איזון המשאבים". עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל סוג של רכוש ייכלל במסת הרכוש המשותף. רכוש כגון – קצבת זקנה, קצבת אלמנות, קצבת נכות, או רכוש שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואין. מעבר לסוגי הרכוש המוזכרים, כל הרכוש המשותף של בני הזוג הוא רכוש בר איזון, כלומר – רכוש שיחולק באופן שווה בין בני הזוג, בכפוף לחריגים שיוזכרו להלן.

בכל הנוגע לחלוקת רכוש משותף בין בני זוג, הכלל הוא חלוקה שווה. אך לכלל זה יש שני חריגים. החריג הראשון הוא קיומו של הסכם ממון. במידה ובני זוג ערכו הסכם ממון, הרי שהוא יחייב אותם בעת פרידה. החריג השני נוגע לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון המוזכר לעיל, קובע כי במקרים מסוימים בית המשפט יכול לסטות מכלל החלוקה השווה הקבוע בחוק, אך זאת בהתחשב במסת הרכוש של בני הזוג וצפי ההכנסה שלהם.

לסיכום חלק זה – הליך גירושין אינו הליך קל, אלא הליך מורכב, הכולל מספר רב של נדבכים והליכים משפטיים, שייתכן ויש דרך אחרת לנהלם. אותה דרך אחרת, היא באמצעות קיום הליך גישור. בעבר הליכי גישור לא היו נפוצים, לא בקרב אזרחים ולא בקרב משפטנים. כיום הליכי גישור תופסים נתח רחב מאוד מתחום המשפט האזרחי בארץ ובפרט בתחום דיני המשפחה. כך יפים הדברים הבאים: "במשך שנים נעשה בישראל ניסיון להכניס את הגישור לתודעת המשפטנים, אך בלא הצלחה מרובה. בעשור האחרון, החלה תפנית. מאמרים נכתבו, ספרים פורסמו והגישור הפך באחת, לדרך האולטימטיבית לפתרון סכסוכים: הוא הוכנס כתיקון לחוק בתי המשפט, תקנות מיוחדות הותקנו עבורו, מחלקות מיוחדות הוקמו בבתי המשפט, הממליצות לצדדים להפנות סכסוכיהם לדרך הגישור ובתי המשפט עצמם עוסקים בו בצורה זו או אחרת" (פרופסור סמדר אוטולונגי, הרהורים על חקיקת הגישור, שערי משפט ג(1), תשס"ב, 25, 25).

הליך גישור – מן ההתחלה ועד הסוף

התדיינות משפטית היא סיטואציה שבה לכל אחד יש מכלול טענות ולכל אחד יש עורך דין דיני משפחה אשר מנסה לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו. בסופו של דבר בית המשפט שומע את טענות הצדדים, מעיין בראיות המוצגות לו מטעמם ולבסוף מכריע מי צודק. בית המשפט מכריע על סמך הדין ועל סמך הוראות החוק, הפסיקה ודיני הראיות. בית המשפט – במסגרת הכרעה משפטית – אינו לוקח בחשבון שיקולים מוסריים, או שיקולים של הגינות. כך גם לגבי סכסוכים בין בני זוג במהלך הליכי גירושין.

שונה הדבר בהליך גישור, שבו ההכרעה שתתקבל היא הכרעה שמוסכמת על בני הזוג, מבלי לקחת בחשבון תמיד את החוק היבש, שאולי לא תמיד מיטיב עם הצדדים. בגישור, בני הזוג מקיימים הליך שתכליתו היא פשרה מוסכמת, שתהיה לרווחת בני הזוג. הליך גישור אינו כבול בחוקים קשים ונוקשים, אין בו את הפורמאליות שיש בבית המשפט וכן אין צורך בראיות, או בחקירות נגדיות קשות, בדומה לניהול הליך בבית המשפט. כך יפים הדברים בנושא: "לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אשר המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה." (ע"א 97\1639 אגיאפוליס נ' טרה סנטה, (פורסם בנבו)).

למעשה, הליך גישור הוא הליך שנועד להציע פתרון אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים. אם בית המשפט פותר סכסוך באמצעות הכרעה, הרי שבמסגרת הליך גישור נפתר הסכסוך באמצעות הידברות והסכמה שסופן בהסכם גישור. הליך גישור מנווט ומנוהל על ידי מגשר משפחה, שהוא אדם שתפקידו לסייע לצדדים הניצים להידבר וכן להתקרב איש אל רעהו. מגשר, בניגוד לשופט, לא מכריע את הדין ולא פוסק בצדקת הטענות של הצדדים, אלא יוצר גשר בין הצדדים, לצורך הידברות, שסופה הטוב יהיה בפשרה מוסכמת. כך גם במסגרת סכסוכים משפחתיים, או סכסוכי גירושין. עוד נציין כי הליכי גישור בתחום הגירושין, מתנהלים בפני מגשר משפחה, שהוא בדרך כלל עורך דין משפחה העוסק בתחום כדרך קבע, מה שמסייע מאוד לבני הזוג.

אחד המאפיינים הגדולים של הליך הגישור, הוא לא רק בעצם העובדה שהוא מתנהל בצורה לא פורמאלית, שמקנה אווירה נעימה יותר לבני הזוג, אלא שהוא גם מהיר בהרבה מאשר הליכים משפטיים. בנוסף, הליך גישור הוא זול יותר ונמצא בשליטה מלאה של בני הזוג. כאשר בני הזוג מעוניינים, הם מקיימים ישיבות רבות. מנגד, במידה ובני הזוג מעוניינים, הם יכולים להגיע להסכם גישור גירושין כבר בישיבה אחת ובכך לחסוך שנים של התדיינויות משפטיות וכספים רבים. עוד מאפיין הנוגע להליכי גישור, הוא השליטה. לבני הזוג תמיד שמורה הזכות לפנות לבית המשפט ולהימנע מלנהל הליך גישור. שונה הדבר בהליכים משפטיים, שהרי כאשר מוגשת תביעה, הצד הנתבע לא יכול להתעלם מהתביעה וכך גם להיפך, הצד התובע לא יכול לפתע לחזור בו מהתביעה, שהרי אז יישא בהוצאות כספיות לטובת הצד השני. בשולי הדברים נעיר, כי חלק מהמאפיינים המוזכרים כאן, הם גם חלק מהיתרונות של הליך הגישור, כפי שנסביר בחלק הבא.

היתרונות והחסרונות במסגרת הליך גישור

הליך הגישור נושא בחובו יתרונות רבים, לצד מספר חסרונות, שחשוב להציגם גם כן. לכן, בחלק שלהלן, נציג את היתרונות והחסרונות, כדלקמן:

יתרונות

שליטה – כאשר מתנהל הליך בבית המשפט, הגורם המנצח אשר שולט על ההליך ביד רמה, הוא בית המשפט. לעומת זאת, כאשר בני זוג מקיימים הליך גישור, הם אלו אשר שולטים על ההליך. לפי רצונם, הם מנהלים מספר רב של ישיבות. כאשר הם אינם מעוניינים, הם תמיד יכולים לפנות לבית המשפט. בני הזוג הם אשר קובעים – בתיאום עם המגשר גירושין – את מועדי הגישור וזאת לעומת הליכים משפטיים. לכן, אחד היתרונות הגדולים בהליך גישור, הוא כי השליטה על ההליך נמצאת בידם של בני הזוג.

שמירה על יחסים ומרקם יחסים תקין – מניסיוננו הרב כעורכי דין משפחה, אנו יכולים לומר בוודאות כי הליך גירושין המתנהל בערכאות משפטיות, כמעט תמיד מרסק את מערכת היחסים בין בני הזוג. במידה ומערכת היחסים בין בני הזוג לא הייתה תקינה במיוחד עד הליך הגירושין, הרי שהגירושין עצמם, הכוללים ניהול הליכים משפטיים, חקירות נגדיות קשות, חקירות פרטיות, הכפשות שנאמרות כדי להשיג כל מיני יתרונות דיוניים, יוצרים כולם פגיעה קשה עוד יותר במערכת היחסים בין בני הזוג.

פגיעה זו במערכת היחסים היא קשה, במיוחד כאשר לבני הזוג ילדים משותפים. יותר מכך, מדובר בפגיעות רגשיות שמלוות את בני הזוג עוד שנים רבות קדימה ולא פעם גם פוגמות ביכולת שלהם לשקם את החיים שלאחר הגירושין. בתור עורכי דין גירושין, אנו סבורים כי יש לקחת בחשבון את הפגיעה הזו ולשקול היטב האם כדאי לנהל הליכים משפטיים.

מנגד, הליך גישור הוא הליך לא פורמאלי, אינטימי, אשר במסגרתו על בני הזוג לקיים שיג ושיח ולהגיע להסכמות. אין ספק שבמסגרת הליך גישור, קיימת שמירה רבה יותר על מרקם היחסים, מה שמהווה יתרון נוסף להליך גישור.

הוצאה כספית נמוכה יחסית – מניסיוננו, אין מה להשוות בין ההוצאה הכספית הנלווית לניהול הליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה, לעומת הליך גישור. כפי שהסברנו בהרחבה רבה בחלק הקודם, הליך גירושין כולל מספר רב של הליכים משפטיים, אשר במידה והם מתנהלים מן ההתחלה ועד הסוף, הם עשויים לעלות לבני הזוג, כסף רב. כספים אלו באים על חשבון פתיחת החיים החדשים שמחכה לבני הזוג ביום שלאחר הגירושין וכן על חשבון ילדיהם ועל חשבון רווחתם האישית של בני הזוג. לכן, בעת גירושין כדאי מאוד לקחת בחשבון את השיקול הכספי, במידה ואתם שוקלים לבחון הליך גישור גירושין.

חסרונות:

כאמור, להליך גישור יש גם מספר חסרונות. הבה נציגם:

לעיתים הכרעה שיפוטית נדרשת – ישנם מקרים עקרוניים, שמצריכים הכרעה משפטית. כך שלא כל מקרה מתאים לגישור ולעיתים ישנן שאלות משפטיות מורכבות, שראוי דווקא שבית המשפט ייתן עליהם את הדעת, גם מבחינה ציבורית.

הסכם גירושין לא תמיד משקף מציאות – כמו בכל הסכם בשוק החופשי, גם במסגרת הליך גישור, יכולה להיות סיטואציה שבה צד אחד לזוגיות חזק בהרבה, מה שמקנה לו יתרון רב יותר מבחינה כספית ורגשית. לכן, לא אחת במסגרת הליכי גירושין והליכי גישור גירושין, נתקלנו בסיטואציות שבהן הסכם הגישור היה פועל יוצא של ויתורים מופלגים של צד אחד חלש יותר, לא בשל כפייה, אלא בשל מציאות חיים שיצרה את החולשה הזאת. כך שאם יש חיסרון נוסף בהליכי גישור, הוא החיסרון הזה, שלפיו לא תמיד הסכמי גישור משקפים נאמנה את זכויות בני הזוג. בניגוד לכך, הליך משפטי בוחן את הדין לגופו. לכן, במקרים מסוימים ההכרעה המשפטית תהיה צודקת יותר.

גישור לא תמיד עוזר לכולם – לצערנו הרב, הליך גישור לא תמיד מתאים לכולם. כולנו אנשים שונים, עם אופי אחר ושונה. אי לכך, ישנם אנשים עקשנים, שלא מוכנים להתפשר או להתגמש. לכן, אחד החסרונות של הליך גישור, הוא כי לעיתים הוא מיותר. ישנם בני זוג שבאופיים אינם מתאימים לקיים הליך גישור.

לסיכום

הליך גישור הוא הליך שנועד לאפשר לבני הזוג לקיים הידברות, אשר סופה הוא בהסכם גישור, או הסכם גירושין. אנו סבורים שכדאי תמיד לקחת בחשבון שהליך גישור נושא בחובו יתרונות רבים, אך גם מספר חסרונות. מעבר לכך, כדאי מאוד להיעזר תמיד בעורך דין גירושין בעל ניסיון בתחום, לרבות במסגרת הליכי גישור.